כרטיסי אשראי לישראל בע " מ נ' גדעון יניב

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבע, תביעה על סך 2,021 ₪, בגין יתרת חוב עבור שימוש בכרטיס אשראי שהנפיקה לו התובעת. טענות ההגנה של הנתבע מתמקדות, בין היתר, בהטעיה שהטעה אותו נציג התובעת בעת ההתקשרות לקבלת הכרטיס. הנתבע סבר כי מדובר בכרטיס אשראי ככל כרטיס אחר, אשר בנוסף גם מזכה את הלקוח בהנחות בבתי עסק שונים ואילו בפועל, הסתבר לו כי שיטת החיוב בכרטיס הנה פריסת החיובים שמבוצעים על ידי הלקוח בכרטיס לתשלומים זעומים ולתקופה ארוכה, תוך גביית ריבית מופרזת. הנתבע טוען כי לא היה זקוק להלוואה כלשהי ולא ידע כלל כי זו שיטת החיוב בכרטיס. כשגילה עניין זה, ביטל את ההתקשרות ושילם את מלוא יתרת החוב. התובעת טוענת כי זיכתה את הנתבע בכל הריביות וכי סכום התביעה מתייחס לסכומי קרן בלבד שטרם שולמו בגין רכישות שביצע הנתבע בכרטיס. הנתבע טוען ליתרת חוב של כ-800 ₪ לכל היותר. הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאותיו.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים. בנוסף הסכימו הצדדים, כי בית המשפט יהיה רשאי לקבל את התביעה במלואה או בחלקה או לדחותה.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות והתרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, החלטתי לחייב את הנתבע, לשלם לתובעת, לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 1,300 ₪ בגין התביעה וכן השתתפות באגרת ההוצל"פ בסך של 100 ₪ והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, וכן שכר טרחת עו"ד מופחת עד מאוד, בסך של 300 ₪. כל הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבע.

ניתן היום, ה' אדר א תשע"א, 09 פברואר 2011, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: